שאלות נפוצות

לרוב הבעיות האורטופדיות וחלק נכבד מהבעיות של כף הרגל והקרסול ניתן לגשת להבדק אצל אורטופד כללי, אך בעידן בו אנו חיים יש חשיבות רבה להתמקצעות ומיומנות כירורגית. לעיתים רבות האורטופד הכללי, מכיוון שאינו בקי בנפתולי כף הרגל והקרסול, ימליץ על טיפול לא ספציפי או לא נכון. אורטופד כף רגל וקרסול הינו אורטופד מנתח, מומחה לכירורגיה אורטופדית, שהתמחה ומנתח באופן בלעדי את כף הרגל והקרסול. ניתוחים המבוצעים על ידי מומחה לתחום מסויים נוטים להצליח באחוזים גדולים יותר.

נקעים חוזרים בקרסול קורים בד”כ לאחר פציעה או נקע חמור בקרסול שלא טופל כראוי ומתאפיינים בתחושת אי יציבות של הקרסול ומעידות חוזרות. הטיפולים המוצעים הינם פיזיותרפיה אינטנסיבית לשיקום יציבות הקרסול ולחיזוק השרירים סביב הקרסול, שימוש בקרסוליה תומכת חצי קשיחה וחזרה הדרגתית לפעילות. לעיתים צריך להתאים את הפעילות הגופנית למצב הקרסול. במקרים בהם הטיפול השמרני לא מספיק, ישנם מגוון טיפולים ניתוחיים כגון תפירת הרצועות, חיזוק על ידי גידים ועוד.

עצם בולטת בכף הרגל הנקראת גם הלוקס ואלגוס (hallux valgus) או בוהן קלובה, הינו עיוות בקדמת כף הרגל בו הבוהן הגדולה סוטה הצידה והמפרק בולט פנימה. התופעה יכולה להגרם מסיבות תורשתיות/משפחתיות או עקב שימוש במנעל לא נכון, בעיקר נעליים צרות ונעלי עקב. ההחלטה לנתח צריכה להעשות לאחר בדיקה מקיפה ושיחה עם אורטופד מומחה לבעיות כף רגל וקרסול. מומלץ לנתח רק במקרים בהם יש כאבים במפרק או עומס על שאר כף הרגל ובהונות, או כאשר העיוות מאד חמור ויש קושי במציאת נעליים נוחות. לא מומלץ לנתח רק מסיבות קוסמטיות.

ישנן שיטות רבות לתיקון ניתוחי של עצם בולטת בכף הרגל, ומכאן נובע לעיתים בלבול אצל המטופלים. השיטות ככלל מתבססות על עקרון האוסטאוטומיה, או הסטת עצם וחיבורה במיקום נכון, יחד עם שחרור ואיזון גידים סביב הבוהן. סוג הניתוח נבחר על ידי המנתח לאחר בדיקה מקיפה של החולה ושל צילומי הרנטגן, ומתבסס על גיל המטופל, חומרת העיוות, מידת הפעילות של המטופל, וגורמים נוספים.

כל ניתוח הוא שונה ולכן הפרוטוקול אחרי הניתוח הוא שונה. ככל שניתן, המנתח ישתדל לאפשר דריכה על הרגל עם או בלי הגנה של גבס, וזאת על מנת להקל על המטופל. ישנם ניתוחים ופציעות שלאחריהן אסורה דריכה על הרגל המנותחת לתקופה מסויימת. בכל שאלה או הבהרה יש לשאול את המנתח לגבי הוראת דריכה.

ציפורן חודרנית הינה מטרד רציני, הגורם לכאבים וזיהומים חוזרים הפוגעים באיכות החיים של המטופל. במצב זה הציפורן גדלה לתוך הרקמה הרכה של הבוהן במקום לגדול ישר. ציפורן חודרנית יכולה לנבוע מטראומה לציפורן או זיהום פטרייתי. במידה וטיפולים שמרניים לא עוזרים, ניתן להסיר כירורגית את החלק החולה בציפורן יחד עם השורש על מנת שחלק זה של הציפורן לא יצמח שוב.

כאבים תחת כרית הבהונות, או בשמה הרפואי מטטרסלגיה (metatarsalgia), הינה שם כללי לסל של בעיות עם סיבות שונות ופתרונות שונים. בדרך כלל ניתן להקל משמעותית על ידי שימוש במדרסים מתאימים, וזאת לאחר בדיקה מקיפה אצל אורטופד כף רגל וקרסול.

תחושות של נמלול בכפות רגליים בד”כ נובעות מפגיעה או לחץ על עצב. לפני המלצה על מתן טיפול יש לאבחן היטב את מהות הפגיעה והאם נובעת מאיזור עמוד השדרה או הרגל עצמה. לעיתים מדובר בלחץ על העצב כשחוצה את הקרסול. ישנם מצבים רפואיים כגון סכרת שגורמים לנוירופתיה, כלומר פגיעה בעצב עצמו ללא לחץ ספציפי. יש לפנות לאורטופד לאבחון מלא טרם החלטה על טיפול.

דלקת בגידים ברגל נוצרת בד”כ בתוצאה משימוש יתר או מאימון לא נכון. הטיפול הראשוני בדלקת הינו בד”כ מנוחה יחסית, קיבוע הגפה, ונוגדי דלקת. יש לשקול התאמת מדרסים במידת הצורך. במקרים עיקשים יש לברר את סיבת הדלקת ולהציא פתרון אחר לדוגמא זריקת סטרואידים ולעיתים טיפול ניתוחי.

מרבית האוכלוסייה לא זקוקה למדרס מיוחד על מנת ללכת או לבצע פעילות גופנית. מדרסים יכולים לעזור על ידי בלימת זעזועים ופיזור לחצים בכף הרגל. רוב הבעיות יכולות להפתר על ידי מדרסים פשוטים יחסית. ישנן בעיות ספציפיות בכף הרגל וקרסול שבהן מדרסים יכולים להקל או לפתור את הבעיה, לדוגמא עיוותים גמישים או שינויים שחיקתיים. המדרס נעשה על ידי המדרסן לפי המלצת האורטופד ולאחר מדידות בכף הרגל.

כאבים בעקב התחתון יכולים להגרם ממספר סיבות. השכיחה ביותר הינה דלקת של רצועה בכף הרגל שנקראית “פציה פלנטרית”, או בשמה העממי “דורבן“. מצב זה מתאפיין בכאבים בחלק תחתון של העקב בזמן דריכה וצעדים ראשונים לאחר ישיבה ממושכת או שינה. בהמשך הכאב מופיע גם לקראת סוף היום ובמאמצים. טיפול בדלקת על ידי מתיחות עצמיות של גיד אכילס והפציה הפלנטרית, כדורים נוגדי דלקת, ומדרסים מתאימים. במקרים עקשים ניתן לטפל בגלי הלם או בזריקת סטרואידים. מקרים עקשים במיוחד ניתן לבצע הליך ניתוחי לשחרור הפציה הפלנטרית.

בני האדם באים בשלל צורות צבעים וגבהים, ונכון הדבר גם לגבי צורת כף הרגל. רגל שטוחה (פלטפוס, FLATFEET) הינו מצב בו הקשת הפנימית האורכית קורסת וצידה הפנימי של כף הרגל נוגע ברצפה. לעיתים מלווה הדבר בקריסה של הקרסול פנימה. מצב זה אינו חולני בדרך כלל ובודאי שאינו מסוכן, אך יכול לגרום לכאבים בכפות הרגליים או במקומות אחרים. במידה וישנם כאבים הפתרון בד”כ הינו מדרסים מותאמים לפי מידה המרימים את הקשת ומתקנים את קריסת הקרסול. מקרה פרטי ויוצא דופן הינו פלטפוס קשיח, כלומר זה שאינו ניתן לתיקון על ידי מדרס. במקרים אלו יש לבחון האם יש פגם התפתחותי במפרקים בכף הרגל המגביל את התנועה. מצב נוסף שיש צורך בפניה לאורטופד היא כאשר הפלטפוס וקריסת הקרסול נוצרים בהדרגה בגיל מבוגר, וזאת כתוצאה מאי ספיקה או קרע של גיד השוקה האחורי (TIBIALIS POSTERIOR)

שחיקת סחוס בקרסול (או בכל מפרק אחר) יכולה לנבוע מטראומה למפרק, ממחלה דלקתית, או משינויים ניווניים ראשוניים. המטרה בטיפול הינה להקל על הכאבים ולאפשר התנהלות ומאמץ ככל שניתן. הטיפול בשלבים הראשונים של המחלה הינו בעיקר סימפטומטי, כלומר מנוחה מתאימה, נוגדי דלקת, מדרסים ותומכי קרסול למינהם. ניתן לנסות זריקות סטרואידליות או זריקות של חומצה היאלורונית להקלה על הכאבים. במקרים בהם יש עיוות בגפה הניתן לתיקון נציע טיפול ניתוחי מתאים לתיקון העיוות ולמניעת התקדמות המחלה. במקרים מתקדמים יותר ניתן לשקול טיפול ארטרוסקופי לשטיפה ולהטריית המפרק מגופים זרים וזיזי עצם. מקרים עם שחיקה ניכרת של הקרסול ניתן להציע טיפול ניתוחי להחלפת מפרק הקרסול במפרק מלאכותי או בקיבוע (ARTHRODESIS) של מפרק הקרסול.

הקרסול הינו מפרק חשוב נושא משקל. כאשר ישנם שברים בקרסול, חשוב ביותר להחזיר את השברים למקומם האנטומי המדוייק. הוכח כי לטווח הקצר והארוך שחזור מדוייק של השברים מוריד את שכיחות הסיבוכים והכאבים, בעיקר מוריד סיכוי לשחיקת סחוס. כאשר לא ניתן להחזיר את השברים על ידי מניפולציה וגבס, מומלץ טיפול ניתוחי לשחזור מדוייק וקיבוע של השברים.

פיזיותרפיה הינו שם כללי למדי למספר רב של טיפולים. בפיזיותרפיה ניתן לתת טיפול מקומי נוגד כאבים, כגון גלים קצרים, עיסוי עמוק, גירוי חשמלי וכולי. בפיזיותרפיה עובדים על הגדלת ושיפור טווחי תנועה של המפרק, תוך שמירה על הוראות הזהירות של הרופא המפנה (במידה ומדובר בטיפול לאחר ניתוח). ניתן לחזק שרירים מסויימים על מנת לשנות אופי הליכה או העמסה על חלק מסויים של הרגל. ניתן לעבוד על שיווי משקל של הקרסול במקרים לאחר נקע. בנוסף, הפיזיותרפיסט יכול להשגיח על מידת ההחלמה באופן הדוק יותר מאשר הרופא המטפל. יש לברר אצל הרופא המטפל איזו פיזיותרפיה יש לבצע. בכל שאלה או חשש יש לבקש הנחיות מדוייקות.

את רוב הניתוחים באמצע וקדמת כף הרגל ניתן לבצע בהרדמה מקומית/איזורית, וזאת על ידי מספר זריקות סביב הקרסול אשר מאלחשות את העצבים שמעצבבים את כף הרגל. ניתן לעיתים להוסיף גם טשטוש קל דרך הוריד. כך מורידים את הסיכון ההרדמתי הכרוך בהרדמה כללית. הרדמה זו הוכחה כיעילה מאד ומתאימה כמעט לכל המנותחים, אך נדרש מעט שיתוף פעולה. השפעת ההרדמה למשך מספר שעות.

בד”כ אין צורך חד משמעתי להוצאת קיבועי שברים. לאחר שסיימו את תפקידם, הברגים והפלטות בד”כ נשארים קבורים בעצם ולא מפריעים. לעיתים, כאשר המתכות מפריעות אם עקב גירוי של רקמות רכות ואם עקב בליטה שלהם תחת העור, ניתן להוציאם בניתוח. פעולה זו בד”כ קצרה ופשוטה יותר מהניתוח המקורי, אך לא נטולת סיכונים. הסיכונים העיקריים הינם זיהום מקומי ושבירה של המתכות. לעיתים רחוקות ובעיקר אם המתכות קבורות עמוק וקשות להוצאה נוצרים שברים חדשים. יש לשקול היטב הוצאת מתכות במידה ואין צורך ממשי.