מחבר: eplacealon

 רקע

בוהן קלובה (עצם בולטת, הלוקס ולגוס, hallux valgus) הינו מצב בו ישנו עיוות של הבוהן הגדולה בקדמת כף הרגל. הבוהן סוטה הצידה ובבסיסה נוצרת בליטה, שיכולה לכאוב ולהשתפשף עם הנעל. עיוות זה נוצר בד”כ בהדרגה עם השנים, ומתחיל בשנות ה40 לחיים. כאשר הבוהן מתחילה לסטות הצידה, חוסר איזון במשיכת השרירים גורם להמשך העיוות והחמרתו עם הזמן. ישנם מקרים בהם העיוות נוצר כבר בשנות העשרה, אך בד”כ אינו מפריע עד גיל יותר מאוחר. העיוות והכאבים מוחמרים כאשר הולכים עם נעליים צרות או מחודדות, או עם נעלי עקב. לעיתים ישנם כאבים תחת כריות הבהונות עקב חלוקת משקל לא מאוזנת, ולעיתים ישנו עיוות גם בבהונות הקטנות, עקב דחיקתן.

תלונות החולה

בוהן קלובה (עצם בולטת, הלוקס ולגוס, hallux valgus) יוצרת עיוות בבוהן שסוטה הצידה עם בליטה בבסיס הבוהן.

הבליטה כואבת ונעשית אדומה עקב דלקת מקומית או שפשוף בתוך הנעל.

קושי בלבישת נעליים סגורות.

לעיתים התלונה היחידה הינה כאבים תחת כריות בהונות.

בדיקה גופנית

בבדיקת בוהן קלובה (עצם בולטת, הלוקס ולגוס, hallux valgus) נראה העיוות האופייני בו הבוהן נוטה הצידה. יש לבדוק להמצאות עיוותים נוספים כגון אצבעות פטיש או עצם בולטת חיצונית. יש לבדוק גמישות יתר של המפרקים והמצאות סימני שחיקת סחוס במפרקים. במידה ויש עומס על כריות הבהונות ניתן לראות עיבוי של העור בכרית הבהונות.

הדמיה

צילום רנטגן בעמידה ידגים את הבוהן קלובה (עצם בולטת, הלוקס ולגוס, hallux valgus) ויאפשר לתכנן את הטיפול המתאים.

טיפול

בהטיפול בבוהן קלובה (עצם בולטת, הלוקס ולגוס, hallux valgus) תלוי בחומרתו והתסמינים שיוצר.

במידה והעיוות אינו מפריע, אין צורך לטפל. ניתן להשתמש בנעליים רחבות או פתוחות.

במידה ויש כאבים ואין שיפור למרות נעליים נוחות, אזי יש לשקול טיפול ניתוחי.

במידה והעיוות אינו מפריע, אין צורך לטפל. ניתן להשתמש בנעליים רחבות או פתוחות.

במידה ויש כאבים ואין שיפור למרות נעליים נוחות, אזי יש לשקול טיפול ניתוחי.

ישנן שיטות רבות לתיקון ניתוחי של עצם בולטת בכף הרגל. השיטות ככלל מתבססות על עקרון ה”אוסטאוטומיה”,כלומר הסטת עצם וחיבורה במיקום נכון, יחד עם שחרור ואיזון גידים סביב הבוהן. סוג הניתוח נבחר על ידי המנתח לאחר בדיקה מקיפה של החולה ושל צילומי הרנטגן, ומתבסס על גיל המטופל, חומרת העיוות, מידת הפעילות של המטופל, וגורמים נוספים.

ניתוח זה מבוצע היום בשיטה ייחודית, דרך חתכים קטנים (מלעורית), על ידי מכשיר מיוחד המשמש במשייף עצם. כך ניתן לבצע את התיקון ללא חתכים גדולים וללא חשיפת העצם או המפרק. הקיבוע נעשה עם ברגים מיוחדים המקנים לתיקון יציבות רבה, כך שניתן לדרוך מיידית על הרגל. בטכניקה זו יש פחות כאבים משמעותית, פחות נפיחות וחזרה מהירה יותר לשגרה מאשר הטכניקה הפתוחה.

מתי ללכת לרופא?

עיוות בקדמת כף הרגל.

בליטה בבסיס הבוהן.

סטייה של הבוהן הצידה.

רקע

הפציה פלנטרית (בעברית “חותלת כפית”) הינה רצועה קשיחה שנמצאת בתחתית כף הרגל. הרצועה יוצאת מהחלק הקדמי של עצם העקב ומתחברת לגידים המכופפים של האצבעות. כאשר ישנה דלקת מקומית בנקודת החיבור של הפציה לעקב, ישנו כאב בעקב. הכאבים נגרמים עקב מתיחה פתאומית של הפציה המודלקת בזמן דריכה. דלקת זו, הנקראית לעיתים “דורבן”, כיוון שב50% מהמקרים לערך ניתן להדגים בצילום רנטגן זיז גרמי קטן (שפיץ) שיוצא מתחתית עצם העקב לכיוון האצבעות. זוהי הסתיידות בשריר שיושב מעל לפציה הפלנטרית.

תלונות החולה

כאבים בחלק התחתון הפנימי של העקב ואיזור קשת של כף הרגל. הכאבים מורגשים בעיקר בזמן צעדים ראשונים בבוקר או לאחר קימה מישיבה או שכיבה ממושכת. לאחר מספר צעדים או עיסוי של כף הרגל הכאבים מוקלים, אך מתגברים לקראת סוף היום.

בדיקה גופנית

רגישות אופיינית למישוש חלק תחתון של העקב, על נקודת החיבור של הרצועה. לא ניתן להרגיש את הזיז הגרמי.

הדמיה

צילום רנטגן צידי של עצם העקב ידגים המצאות זיז גרמי בכ50% מהחולים. המצאותו או העדרותו של ממצא זה אינו גורעת או מחזקת את האבחנה.

בדיקת אולטראסאונד תדגים עיבוי של הפציה ולעיתים קרעים קטנים בבסיסה.

MRI – במידה והאבחנה אינה ברורה (לדוגמא חשד לשבר מאמץ בעצם העקב), בדיקת MRI תדגים היטב את עיבוי הרצועה והמצאות תגובה דלקתית גם בעצם העקב.

טיפול

דלקת בפציה פלנטרית הינה עסק מטריד ביותר.  חשוב לדעת שברוב המקרים הכאבים יחלפו תוך מספר חודשים.

ניתן לנסות נוגדי דלקת, מדרסים תומכים עם ריכוך בעקב, ופיזיותרפיה. יש לתת דגש רב על מתיחות של גיד האכילס ושל הפציה הפלנטרית מספר פעמים ביום.

ניתן לנסות סדי לילה לשמור על הפציה מתוחה במשך הלילה אך הם בד”כ מסורבלים.

במקרים מטרידים במיוחד ניתן להזריק סטרואידים למקום הדלקת.

במקרים עקשים במיוחד יש לשקול טיפול ניתוחי, בו משחררים באופן חלקי את הפציה ממקום אחיזתה לעקב, וכך מונעים את המתיחה שלה בכל צעד וצעד.

ישנן שיטות רבות לשחרור הפציה, ויש לודא כי אין מרכיב עצבי בכאבים. במקרים כאלו יש לשחרר את הפציה וכן את העצב שיורד לכף הרגל. בד”כ שחרור הפציה במקרים ראשוניים יבוצע אנדוסקופית, דרך חתך קטן בעזרת מצלמה. במקרים בהם הכאבים חזרו יש לבצע ניתוח פתוח ולכרות חלק קטן מהפציה.

מתי ללכת לרופא?

כאבים בעקב תחתון

כאבים בזמן דריכה ראשונה בבוקר ולאחר עמידה ממושכת

צילום כף רגל עם סימון העקב

רקע

גיד האכילס הינו אחד הגידים החזקים והעבים ביותר בגוף האדם, נמצא בחלקה האחורי של השוק ומחבר בין שרירי התאומים והסולאוס לבין עצם העקב. שרירם אלו אחראים על כיפוף כף הרגל, לדוגמא בזמן עמידה על בהונות. הגיד יכול לעבור שינויים ניווניים או דלקתיים הגורמים לעיבויו. ישנם שני סוגי דלקות בגיד – דלקת בנקודת האחיזה של הגיד לעצם ודלקת בגוף הגיד עצמו, כלומר רחוק יותר מעצם העקב. אלו הן שתי מחלות שונות שנצפות באוכלוסיות שונות. דלקת בגיד יכולה להיות חריפה, כלומר מתפתחת תוך זמן קצר מאד עקב מאמץ או אימון לא נכון. דלקת בגיד יכולה להיות כרונית, כלומר מתפתחת על פני זמן מה וקשה יותר לטיפול.

תלונות החולה

כאבים מאחורי העקב או בגיד האכילס, מלווים בנפיחות ורגישות למגע. הכאבים קשורים למאמץ. הכאבים מתגברים עם הזמן ומקשים על תפקוד יום יומי. נעליים סגורות יכולות להכאיב במידה ויש נפיחות בעקב.

בדיקה גופנית

נראית נפיחות באיזור המודלק. הגיד נמוש מעובה למדי. במידה ומדובר בדלקת בחיבור העקב, ניתן לראות ולחוש בגבשושית בעקב האחורי. לעיתים ישנו אודם וחום מקומי (במקרים חריפים בלבד). ניתן לראות הפרעה בטווח התנועה של הקרסול עקב קיצור הגיד.

הדמיה

צילום רנטגן של העקב ידגים המצאות של הסתיידויות בגיד וזיזי עצם מהעקב.

אולטראהסאונד של הגיד ידגים את העיבוי והשינויים הניווניים של הגיד.

בדיקת MRI של הקרסול תדגים את מידת המעורבות והמצאות קרעים בגיד.

טיפול

הטיפול בדלקת בגיד האכילס מתחיל במנוחה מתאימה, שינוי אופי האימון, כדורים נוגדי דלקת, ופיזיותרפיה. יש לתת דגש על חיזוק גיד האכילס תוך מתיחתו (בפיזיותרפיה תרגילים אלו נקראים “תרגילי חיזוק אקצנטריים”). ניתן לשים הגבהה קלה תחת העקב להורדת עומס מהגיד. במידה וישנה בליטה אחורית כואבת ניתן לעיתים לפתור את הכאבים על ידי שימוש בנעליים פתוחות מאחור.

במקרים עקשים ניתן לנסות טיפול בגלי הלם או בזריקות.

כאשר טיפולים אלו לא עזרו, יש לשקול טיפול ניתוחי. בניתוח ניגשים לאיזור המודלק ומנקים את אזור הדלקת או בגיד שעבר שינויים ניווניים. במידה ויש זיזי עצם המפריעים לריפוי מורידים אותם בניתוח. לעיתים הגיד כל כך הרוס שלאחר ניקויו לא נשאר הרבה גיד ואז מעבירים גיד אחר מכף הרגל על מנת לחזק אותו.

מתי ללכת לרופא?

כאבים ונפיחות בחלק אחורי של עקב שלא חולפים

רקע

גיד האכילס הינו אחד הגידים החזקים והעבים ביותר בגוף האדם, נמצא בחלקה האחורי של השוק ומחבר בין שרירי התאומים והסולאוס לבין עצם העקב. קרעים בגיד יכולים להיות על רקע שינויים ניווניים בגיד וכן קרעים חריפים. הקרעים החריפים נגרמים בד”כ תוך פעילות ספורטיבית במתעמלים פחות מנוסים ובגילאי 30 עד 50 לערך.

תלונות החולה

הקרע נגרם בד”כ תוך משחק או בזמן ירידת/עליית מדרגות. הפצוע ירגיש כאב חד באיזור שוק אחורי תחתון, ולרוב יתאר התחושה כאילו מישהו בעט בו. לעיתים קרובות מתלווה תחושה של קריעה ואף נשמע מעין צליל קריעה. מייד לאחר הפציעה מופיעה צליעה וכאב חד המונע המשך משחק בד”כ.

בדיקה גופנית

הפצוע יופיע עם צליעה, ועם נפיחות ושטף דם בחלק אחורי של השוק וקרסול. במידה והפצוע מגיע מוקדם לפני שיש נפיחות משמעותית כללית, ניתן לראות ואף להרגיש רווח היכן שהגיד קרוע. בנוסף מופיעה חולשה בהפעלת וכיפוף כף הרגל.

 הדמיה

בד”כ כאשר האבחנה ברורה אין צורך בבדיקות הדמיה.

לעיתים, בעיקר כאשר מדובר בקרע חלקי, או הפצוע פנה לאחר זמן רב, יש לבצע בדיקת אולטרא סאונד על מנת להדגים את הגיד ואת מקום הקרע.

טיפול

ניתן לטפל בגיד אכילס קרוע על ידי גיבוס וקיבוע הרגל לתקופה ארוכה, או על ידי טיפול ניתוחי. לכל טיפול יתרונות וחסרונות משלו.

טיפול בגבס בד”כ למשך כ3 חודשים, עם אחוזי קרע חוזר גבוהים יותר מטיפול ניתוחי, וצליעה ממושכת יותר.

בטיפול ניתוחי ניתן להחלים מהר יותר, אך ישנם סיכונים של הניתוח עצמו.

גם לטיפול ניתוחי גישות שונות, בהתאם לסוג הקרע ולזמן שחלף מהפציעה.

כשאפשר, אני מעדיף לבצע ניתוח בגישה מלעורית, כלומר דרך חתכים קטנים, ובהרדמה מקומית בלבד. ניתוח זה נותן תוצאות טובות עם אחוז סיבוכים נמוך ביותר, וחוסך הרדמה כללית.

ככלל, יש לבחון כל מקרה לגופו לגבי החלטה על טיפול ניתוחי מול טיפול בגבס בלבד, אך הנטיה באנשים צעירים עד גיל 45-50 לטפל ניתוחית.

מתי ללכת לרופא?

במידה ויש כאבים באזור עקב/שוק אחורית שהחלו בפתאומיות תוך פעילות גופנית

במידה וישנה חולשה בכף הרגל

במידה ויש חשד לקרע של גיד האכילס

רקע

נקעים חוזרים בקרסול גורמים להפרעה קשה בחיי היומיום עקב מעידות חוזרות וקושי לתפקד ולבצע פעילות ספורטיבית. מצב זה הנקרא גם אי יציבות של הקרסול נגרם בד”כ כתוצאה מאוחרת של נקע חריף חמור שלא טופל כהלכה

תלונות החולה

מדובר בטווח של תלונות לפי דרגת חומרה, החל מנקיעות בודדות בפעילות גופנית מאומצת או כזו שדורשת שינויי כיוון מהירים (לדוגמא כדורגל, כדורסל), וכלה במעידות חוזרות ונשנות גם בהליכה רגילה. הסימפטומים מתגברים כשהולכים על קרקע לא ישרה כגון חול או שביל לא סלול, וככל שמתעייפים, ובנוסף כאשר נועלים נעליים לא תומכות או לא נוחות. בד”כ לאחר אירוע של נקיעת הקרסול ישנו כאב המזכיר את הנקע הראשון אך בעוצמה פחותה. במקרים מסויימים יש כאבים בקרסול באופן קבוע עקב דלקת כרונית שנוצרת במקום.

בדיקה גופנית

בבדיקה הגופנית נמצא אי יציבות של הקרסול המתבטאת בפתיחת יתר של המפרק. לעיתים תהיה נפיחות ורגישות על הצד החיצוני עקב דלקת (סינוביטיס). בזמן הבדיקה הרופא יחפש עדות לפגיעות נוספות, כגון פגיעה בגידים סביב הקרסול או בסחוס הקרסול או עיוותים בצורת הקרסול/כף הרגל.

הדמיה

במידה והאבחנה ברורה אין צורך בבדיקות מסויימות ואפשר לגשת מייד לטיפול. לעיתים הרופא יבקש בדיקות עזר.

בצילום רנטגן נראה האם יש שברים.

בבדיקת רנטגן תחת עומס (בדיקת STRESS) נוכל לכמת או להוכיח אי יציבות מכנית כלומר רצועה קרועה/מוארכת.

בבדיקת סונר ניתן להדגים את הרצועה הקרועה.

בבדיקת MRI – ניתן להדגים את הרצועה הקרועה, וכן לראות האם יש פגיעות נוספות בסחוס או בגידים סביב הקרסול.

טיפול

הטיפול הטוב ביותר לנקעים חוזרים הינו מניעה, כלומר טיפול נכון בנקע החריף.

במידה ויש נקעים חוזרים ללא פגיעות נוספות סביב הקרסול הטיפול הראשוני הינו פיזיותרפיה לחיזוק שרירים סביב הקרסול, ושיקום הקרסול (תרגילי פרופריוצפציה). התרגילים כוללים תרגול מצבי אי יציבות בדרגות עולות.

ניתן להשתמש בקרסוליה אלסטית תומכת קשיחה או חצי קשיחה על מנת לתת יציבות נוספת לקרסול.

במידה והטיפולים הללו לא עזרו יש לשקול טיפול ניתוחי.

ישנם מספר סוגי ניתוחים, חלקם על ידי תפירה מחדש/חיזוק הרצועה הקרועה, חלקם העברת גידים שהם קשיחים וחיבורם כך שיחליפו הרצועות הקרועות.

ניתוח עם חתכים מינימליים  – בניתוח זה משתמשים בגיד מאיזור הברך או בגיד תורם ומעבירים אותו דרך חתכים קטנים מאד כך שמחליף את הרצועות הקרועות. ניתוח זה מתאים לחולים עם ניתוחים שנכשלו או חולים עם גמישיות יתר רבה.

מתי ללכת לרופא?

נקעים חוזרים שמפריעים לאיכות החיים

נפיחות סביב הקרסול

רצון לחזור לפעילות גופנית

כשלון של טיפול פיזיותרפי

רקע

העצבים התחושתיים לאצבעות כף הרגל נקראים עצבים דיגיטליים. בדרכם לאצבעות עוברים העצבים בין עצמות המסרק בכף הרגל. שם הם יכולים להילחץ בין שני ראשי מסרקים ולגרום לכאבים. הסיבות ללחץ יכולות להיות עומס על קדמת כף הרגל עקב נעילת נעלי עקב או נעליים לוחצות. בנוסף תהליכים דלקתיים במפרקים יכולים לגרום לגירוי העצבים ולתלונות דומות. כאשר העצב נלחץ לאורך זמן, הוא מתעבה ונוצר מבנה שנקרא נוירומה.

תלונות החולה

כאבים בקדמת כף הרגל, בד”כ ממוקד. הכאב מקרין לאצבעות כף הרגל, ולעיתים מלווה בתחושה של דריכה על חצץ או מסמר. הכאבים מתגברים לאחר מאמץ או בנעילת נעליים לוחצות או נעלי עקב.

בדיקה גופנית

בבדיקה גופנית ניתן להפיק כאב בלחיצה ממוקדת במרווח בין הבהונות. לעיתים מורגש מעין “קליק” בזמן לחיצה של כף הרגל.

הדמיה

צילום רנטגן בד”כ יהיה תקין.

הרופא יבקש בד”כ בדיקת אולטרה-סאונד להדגים את הנוירומה.

טיפול

טיפול בנוירומה על ידי הורדת עומס מהעצב וזאת על ידי שימוש בנעליים רחבות ולא לוחצות והמנעות מהליכה עם נעלי עקב. לעיתים מדרסים עם תמיכה מיוחדת למסרקים שנקראית metatarsal pad יכולה לעזור.

במקרים שלא מגיבים לשינוי מנעל או מדרס, ניתן הזרקה מקומית של סטרואידים, עם הטבה ברוב המקרים. במידה ואין הטבה תחת הזרקה או שיש חזרה של התלונות, ניתן לנתח  – הוצאת העצב הלחוץ עם הנוירומה. יש לדעת כי לאחר ניתוח זה ישנה ירידה בתחושה בחלק מהבהונות, אך גם ירידה משמעותית בכאבים.

מתי ללכת לרופא?

כאבים בקדמת כף הרגל

תחושת נמלול או ירידה בתחושה באצבעות

תחושה של הליכה על אבן/חצץ/מסמר

 רקע

כף הרגל בנויה ממערכת של עצמות ומפרקים הפועלים יחדיו בהתאמה. צורת כף הרגל משתנה תוך כדי מעגל הצעידה. העצמות השונות בכף הרגל נוצרות מהתחלקות והתמיינות מסת התאים בעובר, והמפרקים נוצרים מהתמיינות התאים לרקמת סחוס. במקרים מסויימים, התחלקות והתמיינות זו נפגעת במהלך החיים העובריים, ונוצרים מפרקים לא תקינים או לא שלמים. כך ישנו חיבור לא תקין בין העצמות בקרסול, ולכן השם קואליציה. החיבור יכול להיות חלקי או שלם, ויכול לפגוע בכל אחד ממפרקי עצמות הקרסול.

תלונות החולה

כאבים בכפות הרגליים, בעיקר לאחר הליכה ממושכת או מאמץ אחר. הכאבים מתחילים בד”כ בגיל העזרה או שנות העשרים המוקדמות.

בדיקה גופנית

כפות רגליים שטוחות במידה זו או אחרת, עם קשיחות של המפרקים. להבדיל מרגל שטוחה נורמלית, בקואליציה לא ניתן לבטל את ההשטחה תוך עליה לעמידת בהונות. יש רגישות על פני המפרקים הפגועים ולעיתים על המפרקים ליד עקב עומס עליהם. בשלבים מאוחרים מאד ישנם שינויים ניווניים ניכרים גם במפרקים שהיו תקינים קודם.

הדמיה

צילום רנטגן מדגים חלק ניכר מהקואליציות, וכן מראה סימנים משניים להמצאות הבעיה.

בדיקת CT תדגים טוב יותר את הקואליציה על מנת שנוכל לתכנן טיפול ניתוחי בעת הצורך.

טיפול

במידה ומאובחנת קואליציה טרזלית וישנם כאבים, יש לנסות מדרס ונעל נוחה.

במקרים שבהם הקואליציה קטנה יחסית או במיקום מסויים, ניתן לכרות אותה ניתוחית על מנת להחזיר חלק מהתנועה למפרקים ולעצור את ההדרדרות. ניתן לבצע זאת רק באנשים צעירים עד גילאי העשרים המוקדמים.

במקרים מתקדמים יותר או בחולים מבוגרים יותר הטיפול הניתוחי המוצע הינו חיבור מלא של העצמות הפגועות, להורדת הכאבים.

מתי ללכת לרופא?

כאבים בכפות רגליים שלא חולפים

כף רגל שטוחה שאינה גמישה ולא מתוקנת על ידי עמידה על בהונות.

רקע

שברים באמצע כף הרגל יכולים להגרם על ידי מספר מנגנונים, בינהם טראומה קלה יחסית, כגון נקע לכף הרגל, ועד כדי חבלה קשה כגון פגיעת מחיצה או תאונת דרכים. פגיעה במיקום זה נקראית בד”כ פגיעה על שם ליספרנק (Lisfranc), שהיה כירורג צרפתי בימי מלחמות נפוליאון. פגיעה זו פוגעת בשלמות הקשת של כף הרגל ובמידה ולא מטופלת כראוי תגרום לעיוות בכף הרגל ולכאבים עקב שינויים שחיקתיים במפרקים. בנוסף כשיש טראומה קשה לכף הרגל מעטפת הרקמה הרכה נפגעת ומפריעה לריפוי השבר.

תלונות החולה

כאמור, יש סיפור ברור של טראומה לכף הרגל, שיכולה להיות טראומה קלה יחסית כגון התפסות של כף הרגל במקום צר וסיבוב של הרגל, עד לחבלה קשה יותר עם פגיעה ניכרת במפרקי ושלמות כף הרגל.

בדיקה גופנית

בבדיקה הגופנית יש נפיחות ורגישות באיזור החבלה, ולעיתים עיוות ניכר. לא ניתן בד”כ לדרוך על כף הרגל. לעיתים כאשר השברים מאד עדינים ובלי תזוזה הסימנים בבדיקה גופנית קלים יותר.

הדמיה

בכל חשד לפגיעה במפרקי אמצע כף הרגל יש לבצע צילום רנטגן של כפות הרגליים.

צילום רגיל ידגים רוב גדול של השברים והפריקות.

במקרים בהם לא בטוחים שיש שבר יש צורך בצילום חוזר תוך מספר ימים או בשיקוף דינמי.

CT לכף הרגל יבוצע לאפיון השברים או לאישוש האבחנה.

טיפול

במידה והשבר ללא תזוזה ואין פריקה של מפרק ליספרנק, ניתן לטפל ברגל בגבס בלבד ל6 שבועות לערך.

במידה ויש פריקה או תזוזה של השבר נהוג לטפל ניתוחית, על ידי החזרת השברים/מפרקים למקומם וקיבוע שלהם עם ברגים או מסמרים.

מתי ללכת לרופא?

בכל מצב שבו לא ניתן לדרוך לאחר חבלה.

במידה ויש נפיחות וכאבים לא מוסברים לאחר חבלה.

בכל חשד אחר לשבר.

רקע

מפרק הבוהן, ככל מפרק בגוף, מורכב מעצמות, סחוס, ורצועות. הסחוס בבוהן יכול להשחק בהדרגה ותוצאה לגרום לכאבים והגבלה בתנועה.

תלונות החולה

כאבים בבוהן שמתפתחים על פני מספר חודשים או שנים. בד”כ מתחילים בחלק העליון של מפרק הבוהן. עם הכאבים מתפתחת הגבלה בתנועה, בעיקר יישור של הבוהן כלפי מעלה. ניתן לראות לעיתים קרובות זיזי עצם בולטים למעלה או לצד הבוהן. הכאבים מתגברים עד להגבלה ניכרת בחיי היום יום.

בדיקה גופנית

ניתן לראות הגבלה בתנועת הבוהן ורגישות במישוש המפרק המתגברת בכיפוף בכח של הבוהן כלפי מעלה. ניתן להרגיש בזיזי עצם רגישים למגע.

הדמיה

צילום רנטגן פשוט ידגים את מידת השחיקה והצרות המפרק והמצאות זיזי עצם.

טיפול

בשלב ראשון ניתן להתאים מדרס שמוריד עומס מהמפרק על ידי הגבלת הכיפוף שלו. בנוסף ניתן להשתמש בנעליים עם סוליה קשיחה. לא מומלץ לשים נעלי עקב.

זריקה למפרק יכולה לעיתים לעזור זמנית.

במקרים עיקשים ישנן מספר פרוצדורות ניתוחיות. במקרים קלים יחסית כאשר רוב המפרק עדיין תקין, ניתן להוריד את הזיזים הגרמיים ובכך לאפשר תנועה טובה יותר של המפרק ללא כאבים. במקרים קשים יותר ניתן לבחור בניתוח לאיחוי המפרק או בניתוח להחלפה חלקית או מלאה של המפרק.

מתי ללכת לרופא?

כאבים בבוהן

נפיחות

בליטות גרמיות כואבות