ניתוחים בכף הרגל והקרסול

ישנן מספר סיבות לבצע ניתוחים בכף הרגל והקרסול.

לעיתים, כאשר ישנה חבלה כגון שבר, פריקה, קרע רצועה, או קרע בגיד, טיפול ניתוחי נותן תוצאות טובות יותר לטווח הקרוב והרחוק. כלומר, ביצוע הניתוח ימנע או יפחית משמעותית סיבוכים של הפציעה עצמה. לדוגמא, שבר בקרסול אשר אינו עומד בצורה מספקת, יש לקבעו על מנת לתת לקרסול הסיכוי הטוב ביותר להתאוששות בלי לפתח שחיקה מאוחרת שמשמעותה כאבים.

במקרים אחרים, הניתוח יתבצע לאחר שמוצו האפשרויות הטיפוליות האחרות, ולא חל שיפור במצב הרגל. דוגמאות לכך הן שינויים שחיקתיים במפרקים, דלקות כרוניות בגידים, וכולי. ניתוחים אלו נועדו לשפר את איכות החיים של המטופל ולאפשר לו חזרה לפעילות שגרתית או פעילות ספורטיבית כרצונו.

הדבר הראשון שצריך לדעת ולהבין זה את האבחנה הרפואית, כלומר מה הבעיה הרפואית בכף הרגל. אחרי שהבנתם (וגם הרופא…) מה האבחנה, ניתן לדון באפשרויות הטיפול בבעיה. במסגרת השיקולים לנתח יש לקחת בחשבון הדברים הבאים:

1. מהלך הבעיה – חריפה או כרונית.
2. גיל המטופל, דרישות התפקוד, ומחלות הרקע.
3. מה נעשה עד כה לטיפול? האם מוצו האפשרויות הלא ניתוחיות?
4. מה הציפיות של המטופל ושל הרופא מהניתוח?

כחלק מתהליך ההכנה לניתוח על המטופל להבין ולהסכים לניתוח. תהליך זה נקרא הסכמה מדעת. על המטופל להבין מהי האבחנה הרפואית, מהן דרכי הטיפול האפשריות (ניתוחיות ולא ניתוחיות), ומדוע נבחר ניתוח כזה או אחר. על המטופל להבין מה בדיוק מתכונן הרופא לעשות בניתוח, ולמה לצפות בתהליך ההחלמה. האם יהיה בגבס או בחבישה, האם יוכל לדרוך על הרגל, לאיזו תקופת מחלה יזדקק? יש להעריך את סיכוי הצלחת הניתוח, ובעיקר את הסיבוכים העיקריים שיכולים להיות, ומה משמעותם של סיבוכים אלו.

לאחר ששוחחתם עם הרופא שלכם על כל זה, והסכמתם על טיפול ניתוחי, ניתן להתקדם הלאה ולקבוע את יום הניתוח.

בישראל מערכת רפואה ציבורית ופרטית. ניתן לבצע את רוב הניתוחים במסגרת ציבורית על ידי הפניה למרפאות החוץ עם טופס 17 מהקופה. במידה ומעוניינים לבצע את הניתוח אצל רופא ספציפי או לקצר את זמני ההמתנה או את תנאי האשפוז, ניתן לבצע את הניתוח באופן פרטי.

רוב הניתוחים בכף הרגל יכולים להתבצע בהרדמה מקומית של הרגל (מספר זריקות סביב הקרסול), ולכן במידה ואתם בריאים אין צורך בהכנות מיוחדות מעבר לבדיקת דם פשוטה.

במידה והניתוח המתוכנן מתבצע בהרדמה מלאה, אזי תופנו לבדיקת מרדים ותתבקשו להכין בדיקות דם, צילום חזה, אק”ג, ובדיקות נוספות לפי הצורך ולפי מחלות הרקע וגילכם.

ביום הניתוח יש להגיע בצום מלא (בלי אוכל או מים מחצות הליל לפני).

הביאו את כל המסמכים והצילומים הרלונטיים.

יש לגשת עם מלווה שיוכל להחזירכם לביתכם בבטחה.

לאחר ביצוע הניתוח, במידה ומדובר באשפוז יום תוכלו להשתחרר תוך מספר שעות.

יש להקפיד על הבנת הוראות הרופא לגבי המשך הטיפול.

לאחר שתשתחררו לביתכם, יש להשמע להוראות הרופא המנתח.

ישנם מספר דברים שחשוב להבין ולזכור:

1. מנח הרגל – בד”כ מורמת
2. האם מותר לדרוך על הרגל המנותחת?
3. האם צריך נעל מיוחדת? קביים? הליכון?
4. האם להחליף חבישה? היכן? באיזו תדירות?
5. מה לקחת נגד כאבים? האם צריך אנטיביוטיקה?
6. מתי להגיע לביקורת במרפאה?
7. האם צריך פיזיותרפיה?
8. האם יש סימנים שצריך לשים לב אליהם?

לדוגמא, כאשר אני מנתח עיוות של הלוקס ואלגוס, אני מנחה את מטופלי להיות כחמישה ימים עם רגל מורמת. מותר לדרוך על הרגל המנותחת עם נעל מיוחדת (הנקראת WEDGE DARCO), בעזרת הליכון או קביים. אין להחליף חבישה עד לביקורת כשבועיים לאחר הניתוח, ואסור להרטיבה. יש לקחת משככי כאבים (תקבלו מרשם) ואין צורך באנטיביוטיקה. אין צורך בפיזיותרפיה. במידה ויש כאבים חזקים, סימני דימום או הפרשה יש לפנות למרפאות או למיון.

מטרת הביקורות במרפאה לעקוב אחרי התקדמות ההחלמה, ובמידת הצורך לשנות הנחיות. הביקורות מתוזמנות בהתאם לסוג הניתוח ולזמן ההחלמה הצפוי. במידה ויש לכם שאלות או הבהרות זה הזמן לשאול אותן. יש לזכור כי ההחלמה תמיד תהיה ארוכה ממה שציפיתם….